תמונות

 חלק מהתמונות מהבר מצווה שלי וחלקם מן ילדותי.

"גם אצלך החגיגה נגמרת ובחצות הביתה את הדרך קשה לך למצוא מתוך החשכה אנחנו מבקשים - לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית. "

תהליך העבודה היה קשה וכיף מכיוון, שלקח זמן "ללמוד את הבלוג", לכתוב בבלוג ולהוסיף תמונות לבלוג. מצד שני היה כיף: לחפש את המידע, "ללמוד את הבלוג", "ללמוד את האילן יוחסין" וללמוד על המשפחה שלי.

נודע לי על העליה לארץ של הסבים והסבתות שלי.

מה שהתרחש על המשפחה שלי זה שגם אבא שלי וגם אני קרואים על שם הסבא של כל אחד.

למדתי ליצור בלוג.

*מה שהיה חסר לי זה לראות את זה כספר.

המסלול של הסבים והסבתות שלי

החג שעובר אצלי במשפחה הוא...

החג האהוב עלי – המימונה

חגיגות המימונה

המימונה הוא חג אותו נהוג בקרב יהדות מרוקו, טוניס ולוב הוא מתקיים מיד במוצאי חג הפסח. ישנם דעות שונות ופירושים שונים למילה מימונה, הדעה הרווחת היא שמקור המילה בערבית שפירושה או מזל או אמונה.

ישנם מספר גישות לעצם קיומו של חג המימונה, כך למשל יש שטוענים שלאור ההבדלים במנהגים בחג הפסח (לדוגמא בין אוכלי קטניות ללא אוכלי קטניות) היהודים היו נמנעים מלארח ולהתארח אחד אצל השני בחג, כדי להימנע מלאכול אחד איש אצל חברו, ולכן כדי לשמר את החברות ולהדגיש את הסיבה בגללה לא אכלו, היו מארחים ומתארחים אחד אצל השני מיד בצאת חג הפסח, לעומת זאת יש שטוענים שהמקור לכך הוא הלכתי ומשמעותו חגיגה ושמחה בסעודה בצאת החג.

ליל המימונה כיום כבר אינו נחלת יוצאי עדות מרוקו טוניס ולוב אלה הפך להיות חגיגה בה משתתפים ומתארכים מכלל העדות. ליל המימונה מתאפיין בחגיגת מטעמים עליהם נפרט בהמשך, כאשר המשפחות המארחות משירות במהלך המימונה את דלת ביתם פתוחה כדי לסמל על הזמנת כל מי שמבקש להיכנס ולהצטרף גם אם ביקש מבלי שהוזמן, ולברך את המצטרפים לחגיגת המימונה ברכת תרבחו ותסעדו. רבים נוהגים להתלבש בבגדים האותנטיים ומסורתיים כגון כפתנים וג'לביות ולהשמיע את שירי העדה.

סמליות רבה ניתן למצוא בשולחן המימונה שלרוב מלא וגדוש בשפע של מאכלים שבעיקרם מתוקים, כדי להדגיש את הברכה לשפע של מתיקות בעתיד.

השורשים שלי

אילן היוחסין שלי:

"סבא היה אדם יפה וזקנו לבן לבן סבא היה איש האמת ולראשו כיפה צחורה" (חבל שאותו לא אוכל לראות יותר אבל תמיד אוהב).

סבי בנימין  ז"ל

סבי בנימין ז"ל בן לשלמה ואסתר רחמים נולד בשנת 1916 בעיראק בעיר בגדאד.

לסבי עוד 7 אחים:

מנחם ז"ל, משה ז"ל, אברהם ז"ל, רחמים ז"ל, נג'יה ז"ל, טפחה ופלורין.

סבי עלה בשנת 1948 כשהיה בן 32 ,הוא עלה לישראל , באוניה, דרך טהרן עם אחיו אברהם. הם עלו לבד ללא משפחתם בעקבות בת הדודה שעלתה .

כאשר סבי עלה לארץ הוא נשאל בכניסתו מה שם משפחתו ובמה הם עוסקים  אך  כאשר הוא ענה כי הם עוסקים בחלב (כי הייתה להם מחלבה)

הם כתבו כי שם משפחתו חלב במקום רחמים מאז נשאר שם משפחה זה.

הוריו ואחיו הצטרפו מאוחר יותר , בשנת 1951 הם עלו במטוס מעיראק.

להוריו של סבי הייתה רפת גדולה ,דיר ולול .הם גידלו פרות , כבשים, עיזים ותרנגולות והייתה להם מחלבה גדולה מאוד שייצרה חלב מוצרי חלב.

הם התפרנסו ממכירת ביצים,  גבינות וחלב.

בעיראק  משפחתו הייתה  אמידה מאד וכאשר היו צריכים לעלות לארץ הם מכרו הכל .

 

סבי למד לימודים גבוהים באוניברסיטה, היה לו מורה פרטי לאנגלית והוא היה עוזר לאחיו.

אחיו אברהם למד משפטים והם היו מבלים רוב הזמן ביחד.

בחופשות שהיו לו מהלימודים הוא היה עוזר למשפחתו במחלבה.

 

סבי בנימין ז"ל  ואחיו אברהם ז"ל  אהבו מאד סוסים בכל סוף שבוע הם היו הולכים לצפות במרוצים, זה היה הספורט האהוב עליו.

כאשר עלה ארצה עבד בעבודות מזדמנות.

הוא הכיר את אבי סבתי וכאשר בא לבקרו התאהב בבתו , הלא היא סבתי שלימים תהפוך להיות אשתו.

סבי עבד במפעל אסבסט , ואחר כך עבד במפעל שמן טית - בית

בארץ הספורט האהוב עליו היה כדורגל הוא נהג למלא טוטו בכל סופשבוע ולהאזין לתוכנית "שירים ושערים" בשבת.

 

סבי היה אדם שקט , צנוע ומסודר מאד. האסטטיקה הייתה חשובה לו, הוא נהג ללבוש חליפות .

לצערי הרב , לא הספקתי להכיר את סבי, הוא נפטר לפני הולדתי.

סבי נפטר בכ"ג סיון תשנ"ו , יוני 1996 .

" יהי זכרו ברוך "