תמונות

 חלק מהתמונות מהבר מצווה שלי וחלקם מן ילדותי.

"גם אצלך החגיגה נגמרת ובחצות הביתה את הדרך קשה לך למצוא מתוך החשכה אנחנו מבקשים - לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית. "

תהליך העבודה היה קשה וכיף מכיוון, שלקח זמן "ללמוד את הבלוג", לכתוב בבלוג ולהוסיף תמונות לבלוג. מצד שני היה כיף: לחפש את המידע, "ללמוד את הבלוג", "ללמוד את האילן יוחסין" וללמוד על המשפחה שלי.

נודע לי על העליה לארץ של הסבים והסבתות שלי.

מה שהתרחש על המשפחה שלי זה שגם אבא שלי וגם אני קרואים על שם הסבא של כל אחד.

למדתי ליצור בלוג.

*מה שהיה חסר לי זה לראות את זה כספר.

המסלול של הסבים והסבתות שלי

החג שעובר אצלי במשפחה הוא...

החג האהוב עלי – המימונה

חגיגות המימונה

המימונה הוא חג אותו נהוג בקרב יהדות מרוקו, טוניס ולוב הוא מתקיים מיד במוצאי חג הפסח. ישנם דעות שונות ופירושים שונים למילה מימונה, הדעה הרווחת היא שמקור המילה בערבית שפירושה או מזל או אמונה.

ישנם מספר גישות לעצם קיומו של חג המימונה, כך למשל יש שטוענים שלאור ההבדלים במנהגים בחג הפסח (לדוגמא בין אוכלי קטניות ללא אוכלי קטניות) היהודים היו נמנעים מלארח ולהתארח אחד אצל השני בחג, כדי להימנע מלאכול אחד איש אצל חברו, ולכן כדי לשמר את החברות ולהדגיש את הסיבה בגללה לא אכלו, היו מארחים ומתארחים אחד אצל השני מיד בצאת חג הפסח, לעומת זאת יש שטוענים שהמקור לכך הוא הלכתי ומשמעותו חגיגה ושמחה בסעודה בצאת החג.

ליל המימונה כיום כבר אינו נחלת יוצאי עדות מרוקו טוניס ולוב אלה הפך להיות חגיגה בה משתתפים ומתארכים מכלל העדות. ליל המימונה מתאפיין בחגיגת מטעמים עליהם נפרט בהמשך, כאשר המשפחות המארחות משירות במהלך המימונה את דלת ביתם פתוחה כדי לסמל על הזמנת כל מי שמבקש להיכנס ולהצטרף גם אם ביקש מבלי שהוזמן, ולברך את המצטרפים לחגיגת המימונה ברכת תרבחו ותסעדו. רבים נוהגים להתלבש בבגדים האותנטיים ומסורתיים כגון כפתנים וג'לביות ולהשמיע את שירי העדה.

סמליות רבה ניתן למצוא בשולחן המימונה שלרוב מלא וגדוש בשפע של מאכלים שבעיקרם מתוקים, כדי להדגיש את הברכה לשפע של מתיקות בעתיד.

השורשים שלי

אילן היוחסין שלי:

"סבא היה אדם יפה וזקנו לבן לבן סבא היה איש האמת ולראשו כיפה צחורה" (חבל שאותו לא אוכל לראות יותר אבל תמיד אוהב).

סבי בנימין  ז"ל

סבי בנימין ז"ל בן לשלמה ואסתר רחמים נולד בשנת 1916 בעיראק בעיר בגדאד.

לסבי עוד 7 אחים:

מנחם ז"ל, משה ז"ל, אברהם ז"ל, רחמים ז"ל, נג'יה ז"ל, טפחה ופלורין.

סבי עלה בשנת 1948 כשהיה בן 32 ,הוא עלה לישראל , באוניה, דרך טהרן עם אחיו אברהם. הם עלו לבד ללא משפחתם בעקבות בת הדודה שעלתה .

כאשר סבי עלה לארץ הוא נשאל בכניסתו מה שם משפחתו ובמה הם עוסקים  אך  כאשר הוא ענה כי הם עוסקים בחלב (כי הייתה להם מחלבה)

הם כתבו כי שם משפחתו חלב במקום רחמים מאז נשאר שם משפחה זה.

הוריו ואחיו הצטרפו מאוחר יותר , בשנת 1951 הם עלו במטוס מעיראק.

להוריו של סבי הייתה רפת גדולה ,דיר ולול .הם גידלו פרות , כבשים, עיזים ותרנגולות והייתה להם מחלבה גדולה מאוד שייצרה חלב מוצרי חלב.

הם התפרנסו ממכירת ביצים,  גבינות וחלב.

בעיראק  משפחתו הייתה  אמידה מאד וכאשר היו צריכים לעלות לארץ הם מכרו הכל .

 

סבי למד לימודים גבוהים באוניברסיטה, היה לו מורה פרטי לאנגלית והוא היה עוזר לאחיו.

אחיו אברהם למד משפטים והם היו מבלים רוב הזמן ביחד.

בחופשות שהיו לו מהלימודים הוא היה עוזר למשפחתו במחלבה.

 

סבי בנימין ז"ל  ואחיו אברהם ז"ל  אהבו מאד סוסים בכל סוף שבוע הם היו הולכים לצפות במרוצים, זה היה הספורט האהוב עליו.

כאשר עלה ארצה עבד בעבודות מזדמנות.

הוא הכיר את אבי סבתי וכאשר בא לבקרו התאהב בבתו , הלא היא סבתי שלימים תהפוך להיות אשתו.

סבי עבד במפעל אסבסט , ואחר כך עבד במפעל שמן טית - בית

בארץ הספורט האהוב עליו היה כדורגל הוא נהג למלא טוטו בכל סופשבוע ולהאזין לתוכנית "שירים ושערים" בשבת.

 

סבי היה אדם שקט , צנוע ומסודר מאד. האסטטיקה הייתה חשובה לו, הוא נהג ללבוש חליפות .

לצערי הרב , לא הספקתי להכיר את סבי, הוא נפטר לפני הולדתי.

סבי נפטר בכ"ג סיון תשנ"ו , יוני 1996 .

" יהי זכרו ברוך "

 

"לא בחרתי לבוא לעולם לא בחרתי בשמי הפרטי לא בחרתי ממש כמו כולם באבי, אימי, במשפחתי.

"..ואבא שלי הוא הכי בעולם.."

ספר לי על ילדותך, מתי נולדת ואיפה?

"נולדתי ב- 15.7.62- בבי"ח השרון בפ"ת בן לבנימין ז"ל ומדלן.

אני קרוי על שם סבי (אבא של אבי ז"ל).

 גדלתי בפ"ת ברח' גורדון עם הורי ואחיי.

רחמים הבכור, אני שלומי, אילן, ואבי אחי הקטן.

 אמי רצתה מאוד בנות אך מה לעשות זה לא הצליח לכן בפורים הקפידה לחפש אותנו לצוענייה, למלכה וכו' .

איפה למדת בבית ספר , ואיזה תלמיד היית?

בגיל 6 עליתי לכיתה א' בביה"ס "גורדון", הייתי שובב לא קטן.

בזמני , הלימודים היו מכיתה א' עד כיתה ח'.

הדבר שאהבתי מכל היו שיעורי ספורט הייתי בנבחרת בי"ס בכדורגל, התאמנתי בפועל,  בקבוצת כדור-יד (פעילות זו הופסקה בגלל שבר חוזר ביד).

ליד בייתי היו פרדסים רבים  ובשעות אחה"צ היינו מבלים שם. היה לנו "מחנה" בין העצים והיינו "מפלחים" תפוזים ואוכלים שם.

מתי התגייסת לצבא , ומה קרה לך במהלך שרותך הצבאי?

בנובמבר 1980 התגייסתי לצבא.

עשיתי טירונות בקדומים. היה חורף קר וגשום במיוחד, האימונים היו קשים וכמו כולם שנאתי את השמירות במיוחד בלילה.

שובצתי לחיל משטרה צבאית למרות שרציתי להיות בשריון .

 הוצבתי בפקוד צפון , לא רציתי להיות שם אך במהרה למדתי לאהוב את המקום ובמיוחד את האזור היפה.במהלך שירותי הצבאי כשבוע לפני צאתי לקורס סמלים פרצה מלחמת שלום הגליל, הייתי מלווה על אופנוע שיירות ללבנון.  באחד הסיורים ליד ראש הנקרה פגעה בי מכונית והעיפה אותי 30 מ' מהאופנוע.

נפצעתי קשה העורק הראשי של ירך שמאל נפגע, הייתי מאושפז ברמב"ם כחודש, תחילה נסו להציל את רגלי אבל ללא הצלחה לבסוף נאלצו לקטוע את רגל שמאל.

השיקום בבי"ח תל-השומר לא היה קל אבל החיים ממשיכים לזרום

לאחר כ8- חודשים השתחררתי מבי"ח .

האם פגשת את אשתך ,אמא ,לאחר שהשתחררת מבי"ח?

במרץ 1983 כחודש לאחר השחרור מבי"ח פגשתי את אסנת שלימים תהיה אשתי.

בדצמבר 1987 התחתנו במזל-טוב.

בשנת 1989 נולדה בתי הבכורה דניאל.

ההלם הראשון היכה בי "אבא", הרגשה מוזרה אבל גם מאוד נעימה.

בשנת 1992 נולדה בתי השנייה שקד.

ובכן גם שם הייתי בהלם אך פחות. אבל תמיד כיף שיש בבית עוד תינוק.

הדיוק היה מושלם, הן נולדו באותו יום בהפרש של 3 שנים בדיוק.

במאי 1999 נולד רז  ולאחריו בדצמבר 2000 נולד בני הקטן בן (אני).

בזה סגרנו מעגל  שוויון כוחות בבית וכיום הבנים הרבה יותר טובים מהבנות...

 "אמא יקרה לי יקרה..."

"נולדתי ב28.1.1963- בבית חולים קפלן ברחובות בת לשמחה ושלמה מלכא.

אחותי הבכורה אתי, אנוכי אסנת ואחי הצעיר מיכאל ( מיקי).

את השכלתי רכשתי בבית הספר היסודי " ממלכתי ג' " נס-ציונה

עד כיתה ח' ( בזמני לא הייתה חטיבה) , זכורים לי לטובה שיעורי החקלאות והמלאכה ,כן ממש למדנו לתפור, קצת נגרות ועוד...גידלנו בעצמנו פרחים וירקות ובסופי שבוע קיבלנו קצת מכל דבר הביתה.

כשהייתי ילדה אהבתי לרקוד בלט השתתפתי בהתעמלות קרקע בהפועל ואף למדתי כדורסל בוינגייט - נתניה.

ניגנתי בחצוצרה במשך 7 שנים והופעתי עם תזמורת נ"צ.

אהבתי מאוד לרקוד ריקודי -עם ואף למדתי לרקוד סטפס."

מאז שנולדתי גרתי בבית פרטי בנ"צ .

 בגיל 4 הורי החליטו לעבור לבית עם חצר גדולה יותר, כאשר הגענו לבית החדש שמחתי שגרים בשכנות אלינו ילדים, פחות או יותר, בני גילי אך לפתע התגלתה "בעיה" ,עד גיל 4 דיברתי רוב הזמן עם הורי צרפתית והיה לי קשה מאוד כאשר הם דיברו איתי בנוכחות חברים בשפה זו,לכן כבר אז הייתי מרדנית והחלטתי לא לדבר יותר בשפה זו ,כשדברו איתי בצרפתית עניתי בעברית.

החג האהוב עלי , הוא היום האחרון של חג הפסח – אצלנו במשפחה חוגגים את המימונה , השולחן הערוך עם כל המטעמים , המופלטה, הברכות והמנהגים .

בתור ילדה אני זוכרת את סופי השבוע וחופשות החגים בהם הייתי מבלה עם הדודים, היינו נוסעים לטייל בארץ , ישנו באוהלים ו"חרשנו" את הארץ.

בשנת 1981 התגייסתי לצה"ל את הטירונות עשיתי במחנה 80 ,ישנתי באוהלים פשוט חוויה מדהימה.

משם יצאתי לקורס מש"קיות ח"נ חינוך, בתום הקורס הוצבתי בבסיס גייס של חיל שריון, הייתי מפקדת על 120 חיילות. אהבתי מאוד את תפקידי.

זכור לי אותו ערב בו פרצה מלחמת "שלום הגליל " הוזעקנו לבסיס .

עוד באותו לילה יצאנו בשיירות לבסיס נפח שברמת הגולן . 

כל הבנות נשארו בבסיס והבנים "נכנסו" ללבנון.

הסתובבנו עם קסדות ושכפצי"ם היה פחד ומתח  כששמענו את האזעקה.

בשנת 1983 קיבלתי תעודת הוקרה ממפקד החייל -–

חיילת מצטיינת של חייל השריון.

עם שחרורי מצה"ל בשנת 1982 למדתי במכללת ת"א – הנדסאית מחשבים .

לאחר שסיימתי את לימודי המחשבים (מחזור שני בארץ במחשבים)

הבנתי שזה לא בדיוק מה שאני רוצה לעשות ואז ניהלתי חנות של יבואן שעונים "אורלוגד" בת"א.

שנים לאחר מכן , לאחר שנישאתי והיו לי שתי בנות בשנת 1994 ,

עשיתי הסבה להוראה ועד ליום זה אני מחנכת ומלמדת מתמטיקה

בבית ספר יסודי "נווה-דליה" .

בתאריך ה- 30.03.1983  הכרתי את בחיר לבי שלומי,

שהפך להיות בעלי ב- 28.12.1987  .

הבאנו לעולם את דניאל, שקד, רז ובן.

למרות שהחלטתי לעזוב את תחום המחשבים הוא עדיין נשאר קרוב לליבי.

אני מאד אוהבת לבנות ולעצב אתרים. בניתי אתר לביה"ס שלנו ולאחר

כ- 5 שנים בניתי אתר אחר לביה"ס חדשני וצעיר יותר.

בנוסף בניתי אתר גם לקבוצת העבר של אח שלך – " מכבי עמישב פ"ת "

אני מאד אוהבת לעצב : בתים , גינות ואירועים .

 ... I can see Daniel waving good bye…

שם:                דניאל

תאריך לידה:     13.2.1989    ט' באדר א' תשנ"ב

מין:                נקבה

גיל:                23(סטודנטית להנדסת תוכנה- שנה ג')

מזל:               דלי

גובה:              1.75 מ'

צבע עיניים:      חום

צבע שיער:       שחור

תחביבים:        לשמוע מוסיקה, לאפות ו-SHOPPING

תוכנית אהובה: "משפחת קרדישאן" ו- "אנטומיה של גריי"

שפות:            עברית, אנגלית, ערבית וספרדית.

דניאל אחותי הבכורה, נולדה בדיוק באותו תאריך עברי שנולדה אחותי שקד בהפרש של 3 שנים .

המעניין במשפחתי הוא: שכל בנות המין היפה (אמא, דניאל ואני) נולדו במזל דלי, איזה צרוף מקרים נדיר. 

כמו במשפחות הטובות ביותר, לא פוסחת עליהן המריבה היומית על כל דבר: איזה שיר לשמוע , באיזה תכנית לצפות , מי יסדר את .. מי יפנה את.. , איזה בגדים מותר להשאיל  וכו'.

כמובן שגם איתי היא רבה , במיוחד על הטלוויזיה, אבל

לפעמים אני מוותר לה , כמו אח טוב. (בחיים לא)...                                                           

"בארץ אהבתי , השקד פורח..." 

שם:                שקד

תאריך לידה:     12.2.1992    ט' באדר א' תשנ"ב

מין:                נקבה

גיל:                20  (אזרחית – שירתה בשדה דב בתור פקחית טיסה)

מזל:               דלי

גובה:              1.77 מ'

צבע עיניים:      חום

צבע שיער:       שטיני

תחביבים:       לתפור, לראות סרטים, לשמוע מוזיקה ולבלות עם המשפחה והחברים.

שיר האהוב:    כל שיר שיהיה של ביונסה

שפות:            עברית ואנגלית.

שקד  היא השנייה מבין אחיותיי , נולדה בדיוק באותו תאריך עברי שנולדה אחותי הבכורה דניאל  בהפרש של 3 שנים .

אחותי למדה בבי"ס יסודי "אפק" עד כיתה ו' אחר כל בחטיבת הביניים "יובל" ובתיכון "בגין" היא הייתה תלמידה מצטיינת.

שקד סיימה את שירותה הצבאי כפקחית טיסה בשדה דב תל אביב, באוגוסט 2013 . היא שירתה שלוש שנים סדיר בצה"ל בגלל תפקידה. התפקיד לא פשוט כי כל הזמן יש לה מבחנים וגם התפקיד מאד אחראי עם הרבה מתח בכל משמרת. כיום שקד עובדת בחברת הפקות במטרה לחסוך כסף לטיול הגדול שלה אחרי הצבא.

האחיות שלי רבות הרבה אבל אני מקווה שזה יחלוף במהרה, כי אני לא יכול לסבול את זה יותר.

"בלי מילים תפתור לה את הסוד אם היא לא לבד  אז זה כואב פחות  תגלה לה את הסוד של עולם בעצם אין גבולות.."

שם:                   רז

תאריך לידה:       17.05.1999

מין:                   זכר

גיל:                   15 שנים

מזל:                  גדי

גובה:                 170 ס"מ.

משקל:               45.5 ק"ג.

צבע עיניים:         חום דבש.

צבע שיער:          שחור.

תחביבים:           Xbox, כדורגל, טלוויזיה ואיך לא הsmartphone.   

שיר אהוב:           "so wake me up"

תוכנית טלוויזיה:  יש הרבה, קשה לו להחליט.

קוראים לרז, רז כי כשאמא שלי הייתה בהריון היא שמרה זאת בסוד, וסוד זו מילה נרדפת ל"רז". הוא ילד חייכן עם שרירים מטופחים ונפוחים.

הוא ילד סקרן שאוהב מאד ספורט (כדורגל), לשחק בsmartphone ולראות טלוויזיה.

הוא לומד בכיתה ט'4 בבית ספר גוונים . הוא תלמיד משתדל וטוב מאד.

אני ורז חברים טובים אבל גם מרבים לריב.

רז אוהד את ברצלונה כמוני.